הטיפול בעצירות ההרגלית

אם ילדכם סובל מעצירות, אין צורך להיכנס ללחץ. ישנם טיפולים שיפתרו את הבעיה. צריך רק לזכור כי יש להתחיל את הטיפול בהקדם. כדאי גם לדעת שהטיפול בעצירות אורך זמן מאחר ומדובר בשינוי הרגלים. לכן – התאזרו בסבלנות.

הטיפול בעצירות מותאם לסוג הבעיה, להעדפות הילד ולהעדפות ההורים.

פיתרון הבעיה ישלב במרבית המקרים מספר סוגי טיפול:

• טיפול תזונתי.
• טיפול תרופתי לריכוך הצואה למשך מספר חודשים.
• טיפול התנהגותי להקניית הרגלי התפנות נכונים.
• שיתוף המשפחה בתהליך הטיפולי.

הטיפול התזונתי

מחקרים מראים שכמות התאית (הקליפות והסיבים שיש בירקות ופירות) בתזונה של ילדים הסובלים מעצירות, נמוכה משמעותית מזו של ילדים עם הרגלי יציאה תקינים.

הסיבים מרככים את הצואה ומרטיבים אותה, מגדילים את נפחה, מעודדים את תנועתיות המעי הגס לדחיפת הצואה קדימה, מגדילים את כמות החיידקים הידידותיים בצואה ומגרים את רפלקס ההתרוקנות.

מומלץ מאד להוסיף לתזונה: ירקות ופירות עם קליפה, סובין, גרנולה, דגני בוקר, תירס, עגבניות שרי, מאפים מחיטה מלאה, פירות יבשים.

מומלץ להפחית במקרי עצירות את כמות המאכלים התורמים לעצירות: אורז, בננות, ממתקים וחטיפים, אפרסמון, רימונים, סברס ופרג.

הטיפול התזונתי ילווה בעידוד הילד לשתות כמות נוזלים גדולה יותר ולהגביר את הפעילות הגופנית.

הטיפול התרופתי

התרופות העיקריות לטיפול בעצירות בילדים כיום הן תרופות המושכות מים לתוך הצואה ומרככות אותה. צואה רכה יוצאת בקלות וללא כאבים.

התכשירים סופחי המים מבוססים על שני חומרים עיקריים:

• לקטולוזה (דוגמאות בארץ: אבילאק, לאבולאק)
• PEG (דוגמאות בארץ: נורמלקס, פג-לקס).

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך ששימוש בתכשירי PEG יעיל לעיתים יותר מהשימוש בלקטולוזה. השימוש בלקטולוזה עלול לגרום לגזים וכאבי בטן, בעוד תכשירי ה-PEG נטולי תופעות לוואי אלו.

תכשירי ה-PEG נמצאו יעילים גם בטיפול ראשוני בשחרור גוש הצואה החוסם, וגם בהמשך "לתחזוקה שוטפת".

בשל יתרונות אלו, במדינות רבות בעולם הופכים תכשירי ה-PEG לבחירה הראשונה של הרופאים.

במקרים מסוימים, במיוחד בתינוקות קטנים מאד, יבחר הרופא להשתמש בנרות גליצרין. נרות אלו אף הם נטולי תופעות לוואי.

ישנם רופאים שיעדיפו שימוש בשמן פראפין המהווה "חומר סיכה" שעוטף את הצואה ומסייע לה להחליק החוצה. לשימוש בשמן פראפין תופעות לוואי ומומלץ להשתמש בו למשך זמן קצר בלבד.

הטיפול ההתנהגותי

השיפור התזונתי והסיוע בתרופות יקלו מאד על חייו של הילד. אך המטרה היא להקנות לו הרגלי יציאה ושימוש נכון בשירותים לאורך זמן. לעיתים נעזר לשם כך בפסיכולוג הילדים. האמצעים העיקריים להקניית הרגלים נכונים:

שימוש יום-יומי בשירותים: נעודד את הילד להיכנס מדי יום לשירותים. רוב הילדים יחושו צורך להתרוקן עם ההתעוררות בבוקר או לאחר הארוחה. בזמנים אלו המעי נמצא בשיא הפעילות שלו. יש להרגיל את הילד שעל השירותים יושבים מספר דקות, ללא לחץ זמן.

ישיבה נכונה על האסלה: לילד שאינו מגיע לרצפה ניתן דרגש נמוך להניח את רגליו.

לא לדחות את הדחף ללכת לשירותים: ברגע שהילד "צריך קקי" יש ללוותו לשירותים. אם ניתן לו להמשיך לשחק ולדחות את ההגעה לשירותים, הדחף להתפנות עלול לחלוף.

התעלמות מכישלון ועידוד בעת הצלחה: החיזוקים יהיו חיוביים בלבד. כלי נוח מאד הוא "טבלת הכוכבים".  הכוונה היא לטבלת ימים התלויה על הקיר ובה תודבק מדבקה שהילד אוהב בכל פעם שיצליח. לאחר מספר הצלחות יזכה הילד בפרס קטן.

תוכלו להוריד טבלה כזו כאן באתר.

הרגעת הילד והגברת ביטחונו העצמי: חשוב להתייחס למצבו הרגשי של הילד. לעודד אותו ולא ללחוץ עליו. צריך להתייחס לכאבים אם יש כאלו, לשבת לידו בשירותים אם הוא רוצה ולהשרות אווירה נעימה.

שיתוף המשפחה בתהליך הטיפולי

תמיכת המשפחה הינה גורם קריטי בטיפול.

נסביר להורים את הסיבות לעצירות ואת ההיגיון הטיפולי בה. נלמד הורים כיצד להתייחס לפחדים ונפריך דעות קדומות.

נסביר להורים איך לא להעביר מסרים של גועל מלכלוך, כיצד להעביר לילד חיזוקים חיוביים בלבד, וגם – איך לשנות את התזונה של כל בני המשפחה. ילד שגדל במשפחה שאוכלת פירות וירקות יאכל אף הוא פירות וירקות.

הטיפול בעצירות הרגלית המלווה בבריחת צואה לתחתונים

הגישה לטיפול במצב עצירות חמורה המלווה בחסימת צואה והתלכלכות, כוללת שני שלבים:

בשלב הראשון נרוקן את הרקטום המלא ונפתח את "הפקק" בעזרת שימוש בתרופות, נרות או חוקנים.

בהמשך נעבור ל"טיפול תחזוקתי" הכולל שינוי הרגלי תזונה וריכוך הצואה באמצעות מרככי צואה למשך מספר חודשים. כך נמנע גם מהיווצרות חוזרת של גוש צואה חוסם וגם מחווית שירותים מכאיבה.

עיקר המסרים ללקיחה הביתה

• העצירות ההרגלית שכיחה מאד בילדים.
• ניתן למנוע עצירות על ידי תזונה נכונה משולבת בפעילות גופנית.
• יש לשים דגש על הקניית הרגלים נכונים לביקור בשירותים, תוך שיתוף ההורים בתהליך הטיפולי.
• התרופות שהוכחו כיעילות הן מקבוצת הלקטולוזה וה-PEG, עם יתרון ל-PEG.

במאמץ משותף ניתן להקל ולפתור את העצירות.

לראש העמוד »