מהי עצירות ? מהי "נורמליות" ?
תדירות היציאות שונה מאדם לאדם. יש אנשים שיבקרו בשירותים שלוש פעמים ביום ויש כאלו שיגיעו רק שלוש פעמים בשבוע. כך או כך – התדירות מוגדרת כנורמלית. התדירות נורמלית כל עוד היא מהווה שיגרה סדירה וכל עוד אינה כרוכה במאמץ, כאב ותחושה של התרוקנות לא מלאה.
מכאן ברור שה"נורמליות" שונה מאדם לאדם ואין תדירות מושלמת. יחד עם זאת, יציאות פעם או פעמיים בשבוע בלבד הן אחד התסמינים המובהקים לעצירות.
בעבר, הנטייה של הרפואה הייתה להתייחס בחולי עצירות בעיקר לתדירות היציאה. אולם במחקרים שנערכו נמצא כי רק כשליש מהאנשים שמגדירים את עצמם כסובלים מעצירות מוטרדים מהתדירות. הנשאלים התייחסו יותר למאמץ הכרוך בהתרוקנות, לצואה קשה ולתחושה של התרוקנות לא מלאה. עם השנים השתנתה גם ההגדרה המדעית של העצירות והקריטריונים כיום כוללים גם נושאים המתייחסים לאיכות היציאות ולמרקם הצואה.
על פי ההגדרה הרפואית, עצירות כרונית מתקיימת כאשר שניים או יותר מהמדדים הבאים מתקיימים שלושה חודשים ברצף בחצי השנה האחרונה:
- פחות משלוש יציאות בשבוע.
- לפחות ברבע מהיציאות נדרש מאמץ.
- לפחות ברבע מהיציאות הצואה היא קשה או גושית.
- לפחות ברבע מהיציאות התחושה היא של התרוקנות לא מלאה.
- תחושה של חסימה / סתימה.
- צורך בעזרה ידנית להתרוקנות.
צואה רכה בדרך כלל לא קיימת אצל הסובלים מעצירות, אלא אם הם משתמשים בחומרים משלשלים.
לא כל מקרי העצירות הם זהים
גם מבלי להיות רופא מומחה, ברור אינטואיטיבית שלא כל מקרי העצירות הם זהים. שהרי עצירות של חיילת הנמצאת בבסיס כל השבוע ומתפנה רק כשהיא חוזרת הביתה, לא תהיה זהה לזו של קשישה סיעודית הסובלת ממחלות רקע רבות או לעצירות של פעוט בעת גמילה מחיתול.
נהוג לחלק את העצירות לזו שמקורה בהפרעה בתפקוד המעי הגס ("עצירות תפקודית") ולעצירות שהיא פועל נלווה למחלות, תרופות או סגנון חיים ("עצירות משנית").
עצירות תפקודית
העצירות התפקודית נובעת מהפרעות בתפקוד המעי הגס.
האמת היא שלא תמיד אנו יודעים מה הסיבה שהביאה לעצירות. אנשים יכולים לצרוך סיבים בכמות רבה, המעי שלהם ינוע בקצב תקין, ועדין הם יסבלו מעצירות.
עצירות תפקודית נחלקת לארבעה סוגים עיקריים:
- עצירות עם זמן מעבר תקין במעי.
- עצירות הנובעת מתנועתיות איטית של המעי הגס.
- הפרעות בהתרוקנות.
- עצירות משולבת.
בעצירות עם זמן מעבר תקין, תנועתיות המעי תקינה. כלומר: קצב ההתכווצות וההרפיה של שרירי המעי תקינים, הצואה עוברת לאורך המעי בקצב נורמלי ואפילו תדירות היציאות נורמלית. אבל – המטופל מרגיש שיש לו עצירות. הצואה לרוב קשה ונדרש מאמץ להוציאה, הבטן נפוחה והתחושה הכללית היא של מצוקה.
בעצירות הנובעת מאיטיות של המעי הגס קיימת ירידה בתפקוד התנועתי (המוטורי) של המעי. הדבר גורם לכך שהצואה תידחף לאורך הצינור באיטיות, ותדירות היציאות תהיה נמוכה. איטיות של המעי הגס עלולה להיגרם מפגיעה בעצבים המפעילים את המעי, פגיעה בעצבי האגן ולעיתים אף פגיעה בשריר המעי עצמו. עצירות זו תמצא בעיקר אצל נשים.
כאשר דנו בנושא תהליך ההתרוקנות ציינו שהתרוקנות דורשת פעולה מתואמת (קואורדינציה) בין שרירים רבים. לאנשים עם הפרעות בהתרוקנות, יש בעיה ליצור את התיאום הנדרש לתהליך ההתרוקנות. הצואה נאגרת בקצה המעי הגס והמטופל אינו מסוגל לפנותה במלואה. אנשים כאלו יתלוננו בעיקר על תחושה של התרוקנות לא שלמה.
הפרעות בהתרוקנות יכולות להיות, בין היתר, תוצאה של:
- אניזמוס: בעת ההתרוקנות האדם מכווץ את שרירי פי הטבעת במקום להרפותם.
- צניחה של שרירי ריצפת האגן.
- צניחה של איברי האגן: הרקטום, המעי הדק, הרחם, שלפוחית השתן.
הפנייה לבדיקה במקרים של הפרעות בהתרוקנות חיונית רק אם הטיפולים הסטנדרטיים לא עזרו. מאחר ואנו יכולים לשלוט בשרירי רצפת האגן, ניתן לשפר את התפקוד שלהם בתהליכים לימודיים כמו ביופידבק.
עצירות משולבת היא נדירה יחסית וכוללת גם האטה בתנועתיות המעי הגס וגם הפרעה בתהליך ההתרוקנות.
עצירות משנית
כעצירות משנית אנו מגדירים עצירות הנלווית למחלה, לשימוש בתרופות או נובעת מאורח חיים.
עצירות הנובעת ממחלות:
- מחלות מולדות: כמו מחלת הירשפרונג וציסטיק פיברוזיס.
- מחלות הקשורות לחילוף החומרים בגוף: כגון סוכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס, רמות גבוהות של סידן או אשלגן בגוף, מחלות כליה.
- מחלות של מערכת העצבים: מחלת פרקינסון, שבץ מוחי, שיטיון (דמנציה), גידולים מוחיים, חבלות במוח או בעמוד שדרה וכד'.
- מחלות במעי הגס: גידולים, דלקות, היצרויות, התרחבויות וחסימות במעי ואף סדק בפי- הטבעת.
תרופות הגורמות לעצירות:
עצירות היא תופעת לוואי של תרופות רבות. קבוצות תרופות בולטות הידועות כגורמות לעצירות הן לדוגמא נוגדי הצרבת, תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, חומרים נוגדי דיכאון, משככי כאב, משתנים ותוספי ברזל.
גם סגנון החיים משפיע על העצירות:
- תזונה דלת קלוריות או דלת סיבים תשפיע על מצב העצירות.
- נראה כי ישנו הגיון רב בטענה שפעילות גופנית אירובית עשויה לשפר את מצב העצירות ולהמריץ את פעילות המעיים, אם כי נקודה זו לא הוכחה עד כה.
- הימנעות מהליכה לשירותים כאשר חשים צורך בכך (בשל תחושת אי נעימות להשתמש בשירותים ציבוריים או בנוכחות אנשים אחרים) תתרום לעצירות.
- שבוע לחוץ בעבודה, טיסה לחו"ל, לינה מחוץ לבית – אלו ודומיהם יכולים לגרום לעצירות.
